מחשבות על סוף העונה של בטלסטאר גאלקטיקה
זהו פוסט תגובה לפוסט של שרון שעוסק בסיום חצ-העונה הרביעית של בטלסטאר גלאקטיקה. מומלץ לקרוא אותו לפני המשך הקריאה כאן. כצפוי, שני הפוסטים מכילים ספוילרים חמורים לכל הפרקים ששודרו בארה"ב. הקריאה על אחריותכם בלבד. הפוסט משמש כתגובה לכל דבר, והחלטתי לפרסם אותו כאן מפאת אורכו.
את העונה הראשונה ראיתי לפני שנתיים וקצת. לעונה השנייה לא היה לי כח והפסקתי אחרי הפרק הרביעי. חזרתי לצפות בה לפני חודש בערך, והשלמתי את שלוש העונות די מהר. לפני שבוע סיימתי ואת שני הפרקים האחרונים ראיתי בקצב הרגיל. כל זה כדי להסביר למה כל הדברים טריים מאוד במוח שלי.
בניגוד לשרון, אני חושב שהעונה השלישית היתה הכי פחות טובה עד כה. אומנם הטוויסטים והתפתחויות העלילה היו טובות, אבל בין לבין היו מקבצי פרקים לא קשורים בעליל (אדאמה מיוסר ביום הנישואין, שביתת עובדי פס הייצור, הרופא שהורג את כל הפליטים מפלנטה-כלשהי וכו'). זו היתה הוראה של הערוץ המשדר, לעבור לפרקי stand alone כדי להקל על צופים חדשים. לולא הייתי רואה את העונה הזאת בצפייה מרתונית כנראה הייתי נשבר באמצע. בעונה הרביעית הם כבר הפסיקו עם הקטע הזה, וטוב שכך.
עוד לפני שמספר 3 שהסיילון האחרון לא נמצא בצי היה לי ברור שזו לא רוזלין, שנרפאה זמנית מהסרטן לאחר שקיבלה מנת דם של סיילון-למחצה, ולא סטארבאק, שאצלה הכל יותר מדי דפוק כדי להגיע לפתרון המובן מאליו. מאותה הסיבה זה גם לא באלטר. התחלתי לחשוש שמא התשובה תהיה סתמית לחלוטין והסיילון האחרון יהיה סתם מישהו שלא מוכר לנו מהצי. אולי עכשיו יפסיקו עם תחרות הריאלטי הזו ("ארבעה כבר נחשפו - מי החמישי?") כי זה לא מעניין כל כך. בכלל, די מוזר שהיא יודעת שהסיילון לא בצי אלא אם היא מכירה את כל השלושים ומשהו אלף שיש, או שהוא פשוט לא נראה אנושי בכלל.
אני דווקא די מרוצה מהסוף. אומנם הקפיצה לכדוה"א היתה מהירה ולא אמינה מדי, אבל הגילוי שכדור הארץ הוא שממה נעשה בצורה יפה מאוד והוא משאיר סוג של מתח לגבי המשך הסדרה. לדעתי, אגב, מונה הגייגר מסמל שיש קרינה, אבל זה די טפשי להניח שבגלל שבמקום אחד יש מזג אוויר מגעיל וקרינה כל הכוכב ככה גם.
ההשערה שלי היא שהסיפור מתרחש ביקום שלנו. מתישהו בעתיד בני האדם החריבו את כדור הארץ, אימצו את המיתולוגיה היוונית והתפצלו למושבות כפי שהן מתוארות בסדרה. אין שום שבט שלושה-עשר ואין ארץ מובטחת. לצערי, הסיכוי שילכו בכיוון הזה הוא די קטן, אבל זה יהיה מגניב אם כן. כל זה בהנחה שקרינה רדיואקטיבית מחזירה מעמד אלפי שנים (וגם גשר הזהב).
טוב, אני חייב להודות שאני לא בקי מספיק בארכיטקטורה בשביל לזהות מבנים מפורסמים בינות להריסות אפרפרות ומדכאות, אבל אני כן מכיר קצת גיאוגרפיה, ויודע שגשר הזהב לא נמצא בניו-יורק.
אז מי צודק, אתה או שרון?
אני לא יודע מי צודק. כשכתבתי את זה דעתי כנראה הושפעה מויקיפדיה, שם היה מצויין שמדובר בסן פרנסיסקו. עכשיו הורידו את זה, אבל בדיון שמתנהל שם נראה שהדעות חלוקות.